Sefer Nitsaḥon

Page 111

‫‪-‬‬ ‫‪ 5%‬אמוי שואי‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫על המשומר‬ ‫זדון‪ :‬והמה אוהם שאינס טזרע המלוכה וממליכין מעצ ‪.‬מכשי‬ ‫ועומדים כזרונס ע ול המל ְכיס הישרים לבט \לם ומקלקליכם‬ ‫יות והמדינות ובוה נקרא מלכות זרון * וראוי להתפלל‪:‬‬ ‫המלכ‬ ‫עֶליהם שיחבטלו‪:‬‬ ‫שנ |הוסיף על חטאתו פ זע ואמר בצומא רכא אתס אוטר!‪,‬‬ ‫ומים בלעם קלעם וכו''‬ ‫הגוים אימים זסזומי' קרר ואר‬ ‫והנה אמרתי שאינו מבין הפשט * כי און הדבר חפלה שהרי‬ ‫אין אנו אומרים אנא ה' בלעס קלעס וכו' * אלא הרכרקנלה‬ ‫וצעקה וקאי על למעל' כיסיף הפיוט שלפניו מסיי' אנקתכם‬ ‫ן‬ ‫אזון רופקי רלתותיך ואנו מבקןשיכם שהש"י יבי ז‬ ‫וישמע‪:‬‬ ‫אנקתינו ואינו מפרש הצעקה או מח נעשה לגו על זה מסייס‬ ‫הפיימן ומפרש הצעקה בפיוט זה וקובל שהגוים אומים)‪.‬‬ ‫זמזומים אומרים עלינו זה לזה בלעס קלעס לכן אנו מבקשים‬ ‫מלפני הש"י הצלה לפני זה ופיוט זה נתקן כמו דברי ירפיה‪:‬‬ ‫שג' אוכהג' שבחם וק‪-‬מתם הביטה אני טנגינתס ‪:‬‬ ‫שנא ףלא זו בלבר עשה כי כחב איגרת בשם היהוריכם‬ ‫ירה‬ ‫‪ /‬זו זו‬ ‫=‬ ‫וכתב בהן הלשונו' שלמטה להתגולל ולהתנפר*‬ ‫ואילו הן חלוי שמעתי ליושב להם שהוא לשון אשם‬ ‫ו‬ ‫חעללויינר"ל ספק * כמווהיחייך תלנאים רברים כ"חכי כ‬ ‫דכר שאינו הפכמת כל העולם כעין אמונת היהורים שכו‬ ‫העולם מורים שמי שכרא שמיס וארץ הו‪4‬ת ‏ האלהים וזהו‬ ‫הנקראת אמונה וודאית אבל אמונ' יש"ו ומחס"ט שפליגי‬ ‫בהן האומות נקראת אמונ' חלוי וספק עד ליום האחרוו ככ‬ ‫‪:‬‬ ‫שפי' בצפני' סי'ר'"ס ‪:‬‬ ‫שנב (על לחסטמא נאמ' להם אי אתס מורים שכת\' בפ‬ ‫וכל‬ ‫חקרץ אדם כי יפות באהל כל הבא אל האהל‬ ‫קת‬ ‫על המשוטר‬ ‫האוש מגואלנו הוא שהמי"ם נ"כ שורש ‪:‬‬ ‫שנה והופיף עוד להרשיע ברברו שקר ואסר מכל עיסה‬ ‫שאתם לשין אחם שורפיס מקצת לגנאי אלהותכם‬ ‫פסה שהוא בעח הענוי אתס שורפוכס הלחס *‬ ‫וכֶן בערב‬ ‫ל‬ ‫ים אלו רברישוא שכקש לשנות את הירוע שנ' יחזקא‬ ‫ודבר‬ ‫וזהו העוסרק שאנו‬ ‫ס"ר וראשית ערוסוזוכס תתנו לכהזץ *‬ ‫ול בטוטארח כי‬ ‫ מפרישים לחלה תרומת קורש ואפירה לאכ‬‫העיסה מטמאתו בטגע כדכתי' ויקרצת‬ ‫אס אשה נירה לשה‬ ‫יתרח‬ ‫במשכבה וגו' מכ"ש בעצמה ואפי'אם ה‬ ‫ ס"ו הנוגע‬‫מטמא האשה שנא' שכם‬ ‫ורה אלא שיש לח בעל‪-‬‬ ‫האשה טה‬ ‫‪/,‬‬ ‫אוחה שכבת זרע וגו' ואפי' האש ‪-‬‬ ‫וָאשה אשר ושכב איש‬ ‫לצק‬ ‫בעל מטמאה העיסה כי אי אפשר ש‬ ‫מהורה ואין לה‬ ‫היא צריכה הזאה והריאין לה כומן‬ ‫ש‬ ‫נסמאת מימיה ער כן החלה שהיא קרש נעשית בטימאה‬ ‫הזה במה ליטהר * ל‬ ‫ס לשורפה ‪.‬‬ ‫ט‪-‬רה * על כן אנחנו חייבי‬ ‫וַא‪/‬א לנו לשמרה ב כל קרשים שנטסאו שאינס ראוייכ=‬ ‫בי כן אנו מוצאין ב‬ ‫שריפת‪ ,‬וגבילחכ‬ ‫לה כגון נוחר וכשנטמאו שט ;ונין‬ ‫לאכי‬ ‫בשבעת ימי המילואום שנאםש‬ ‫ש‪-‬פו‬ ‫גמור מצינושנצטוינו ל‬ ‫חס כאש תשרפו‪ :‬ומעחה אין‬ ‫ווקרא ח' והנוחר בכשר ובל‬ ‫מר על שריפת המץכי יי‬ ‫צורך לענגת על רבררות שא‬ ‫ו קושה אנ ית‬ ‫אין ראוי לאכילה ואין כ‬ ‫ש‬ ‫ישרוף נשסתו באש ?א נופת‬ ‫מקודש שוש לשורפו‪ :‬וכן‬ ‫ולאור כאור החייס הנצחייפ‬ ‫אנכי אתהלך בארצות ההיים‬ ‫ית והי‬ ‫ו‬ ‫‬‫רשע ער ששבעה ושבעים ג‬ ‫והנה בעו"ה מן הרשע יצא‬ ‫ול ק"ס לפ"ק ואחרי כן‬ ‫רגו ער‪ -‬קרושת הש"י בר"ת אל‬ ‫נה‬ ‫הש"י באש והרשע נטרר מן]‬ ‫בו קרשו שלשה א‪]-‬‬ ‫בכַ'א‬ ‫ען אנא השפל מיחר הפליטה‬ ‫ולכ הזה ומן העול' הבא ‪ +‬וכ‬ ‫הז‬ ‫רשמיא די כל מעכרוהי קשוש‬ ‫משכח ומטיוספ ומהירר למלכ'‬ ‫אשר באהל וטמא והטימא' מחמת מת ולא מחסת יצוארז‬ ‫נשמה כמו שפי'שמה הנוגץ בהלל הרב או במת או בעצכ;‬ ‫ין הודו לה' כי טוכ כל"ח‪:‬‬ ‫ואורחתיה ר‬ ‫חפלתכם ' וגם שמה מתים קבורוס הרי אנו אומרי' שאתס‬ ‫יימני הנצחון לגמור‬ ‫לק‬ ‫מנוחות מזמור‬ ‫למנצח על ה‬ ‫אובקכר יטכא ' והרי אתס מצניעי' את להמכס בכית‬ ‫אום‬ ‫עושי בנגר חורזינושאהם מצניעים הלוזפ במקוס שמטסא;‬ ‫שנג‪ .‬על זבל טמא נאמר לרם לא תמצא בכל התורה‪ .‬ודל‬ ‫לשון צואה " ואם יאמרו הא ראכרי' זבל פררוחיו‬ ‫‪.‬‬ ‫של וצחק טוב מכסף וזהב של אביטלך* נאמ' אררבר;‬ ‫מטונכם כי איככה יהיה צואה טיבה כנגר כספו וזהבו ש‬ ‫אבימלך אלא זבל לשון דירה וכן מצינו כתוב במלכיס א' ח'‬ ‫בנה בניתי בית זבול לך*‪ -‬וכן אנהגו אומריס שקרושרת‬ ‫‪-‬‬ ‫לחמס כי אומרי' שהנוצרי בתוך‬ ‫זם אוטריםשהוא שנאלט מן הגיהנם וטעתה לפי דבריהכת‬ ‫אנו אוטריס לחם מגואל ע''ש הגאולה שלהם לפי דבריהפ‬ ‫ואין המ'ם וחירה בי זה לשון הפסוק רות ב'קרוב לגו‬ ‫האיש‬ ‫הוספת ‪:‬‬ ‫וו‬ ‫הד‬ ‫שוכית וחקשיו' שעשה רד ק לנוצרי‬ ‫אלוהזְהת‬ ‫על קצת המזמורים‪:‬‬ ‫מר‪ .‬ש‪ .231 .'3‬שר הכס מכיאיןאותו ראיה מטזו‬ ‫מז‬ ‫שלכס דר אצל טומאה וכרפירשתי נסימן שנ"א ‪:‬‬ ‫שנד ןעל להם טגואל נאמר להם שכך משבהיבם הנוצרי‬ ‫הלהב ועל הנוצרי‬ ‫‪--=-‬‬ ‫ל הור‬ ‫‪-9‬‬ ‫‪/‬‬ ‫ו ‪%‬‬ ‫על אשינ‬ ‫ועיושיןבו הזר‬ ‫‬‫שו‬ ‫‬‫‪',‬‬ ‫פו‬ ‫‪4‬‬ ‫דאר‬ ‫הא‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ו‬ ‫למה‬ ‫|רו‪<-‬‬ ‫הרוא‬ ‫ויע‬ ‫טר ראת‬ ‫‪= (= .,‬‬ ‫רדנשו‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫ ‪---‬‬‫= ‪-‬‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫א'שר =‬ ‫‬‫א אלי‬ ‫"‪5-1‬‬ ‫יהבו‬ ‫!'‪-‬‬ ‫מ ‪]-‬ריט‬ ‫י‬ ‫הוו !צר ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א\ רז‪1‬‬ ‫ וי‬‫*‬‫הווא‬ ‫א‬ ‫‪2₪‬‬ ‫אי|ת‬ ‫=‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫פקין‬ ‫|‬ ‫‪- -‬‬ ‫י"א‬ ‫‪%0‬‬ ‫י‬ ‫ריא‬ ‫*‬ ‫זר‪ .‬ו‬ ‫ולור‬ ‫‪,‬‬ ‫כ‬ ‫רא‬ ‫‪-‬‬ ‫‪" +‬זא‬ ‫‪₪.‬‬ ‫זר"‬ ‫‪8‬‬ ‫זבן‬ ‫‪7‬‬