OCR Text |
Show אחרי מות אחרי מות שיש ממהרלקבל ויש קשה לקגל +אך אס ארצה גס הוצת לבסוף יקכל הרבר אף כי קשה עליו: צא על 2יכא טמזר קהל ה' יואמר . רפי שטבע רע מעירב' בו וגס דורעְשירי וער עול כיטבע המסזר כנס כטיפת הזרע להוליר בטכעו ער עולכש כאש' מציג בארס הראשון שקבל טבעו פרירת היפירות * ונכנס בטיפ + ' וכךהוא אומר שמואל ב' כ'א והגבעונים לא מכני ישראל זמה * ופי' רז''ל ביבמות לפי שהיו אכזרים שלא חמלו על י הקורש ומרת הרחמי' שניהם אחדות אחר * ואין השנוי בו ית' כי אכס נהמקבל אשר ישפיע עליןו' בירמיהו בסי' ר"ב * ומעחה דין הוא שיתחייב הרובץ שהרי 5שה טושה -מט ₪ והנקיבות לא ו משופ שאון ררכם לקים * ₪ סש \ .ו קתו יי ורגל היא מות : וזו לא נתגרשה אלא משום שנא' רברי' כ"רוהיה אס לא משה "בעו כפרתז: ן - מקוצי ית השקש וזה חטא חטאה ר. -י רל - נדולה =פר עליו לכן ב"ר של מטה יפטרוה ער שאין מיתתו יבול'רכ ודוין אמת לא ינקה אותו: ד" ק ג ףבכלל זה נאפרה גרנשרז לכהֶן הריוט לפו שהוצת בעלה* תואור* שנו 'תמהלים רה בת טלך פנימה ונז כראותא ב ווחר מישראל * ו ' הדי | ש םס | צח את חקתיתשמרו בהמחך לא תרבוע כלאיס) : ז לא יעלה עליך * 0 5תזרץ כלאים* שעטנ וכתיכ רברי"כ"ב לא תזרע כרמך כלאים פן תקרש המלארת כתב לה ספר כריתורז* ומכל שכן זונה עה רע: , וחללה שטב , (ּבראו למינס כל אחר לכר כי כולס מורים על אחרות יוצרם : עה שלס. לה הרהורים על בעלה הראשון ואון טכ = אחדות * כי הפרר סעורכ מן שנים וכן כלאי זרעיםקולטיכם ן צד ינהונדול שמקורש ביותר נאסר אף באלמנה* שיש ואפילוהבוגחת .שכלו כ תוליף גאסרר -לו אתרשגת רלה נאסר כל בךונפנסו כת התרחוריסישל אחר ל* %6 צה [א? אשה בגנרת טימאתה לא |תקרב וגר:/ שעטנ א סור ניורה 8וצו יסוח" אכילת יו רדןך רלח תכרם 1טי! פ''ח . ש רם מקבל ויל רל שהאוכ רם* כשסם בועל כןהב טבץ הבחמות כ ם נרק מקבל טבע הכהטות אשר בד * ו ז ש''ה ויקרא ט' //ואס שכוב ושכב אי 6אותה וחהי נרחה עליו כימחמת התאווה פתחו מקורי השבעיס לקכלי הטכע * ואף לאחר שפסקרק לראזרז ונס"ס מקיר' וזששאר באיסור' ער שחטבול *= כי בועלה היה מקבל עיקר הזח הטומאה שעליה כעין שפרשתי בפרשת שמיני בסי' %אבל מוחר לבעול את הכתולה אע"פ ששופעת דם כי אין בהמות בדם כתולים *שהרי 0 להפוך מן רם נדותתרע כי כל זמן שתינוק'מגדלת רם נדות תרְכָה מיוס ליום ודס בהולים מ זמעט טיום ליום ו במסכת גידה : צו את זכרלא תשכב משבכי אשוק :כבר פיי בפרש' ויקרא בסי' ע''ט שהש"י ברא האדס כמרת הדין והחשים ו וזכר דטיון לרחמ סָ .ואת הנקבה סן העפר שחהוא רכרח מז הצלע רמיון לדין כי העצס קשה.י וזהו שנאטר תה לום ק'ג כרחם אכ על בנים' כי רחסגות הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם :הנה כל מעשה בראשית - 3 והזורע כלאיס או מרביע פלאים ממציא מין שאיגו טורה על טעס זה מזה כרגרסיינן בפרק החוכל שמוא אייתי לי/אריס" (מרי' טעכס בהו טעם חמרצץ * א"ל מאי האי א"ל ביני נגופני הוו קהיימיה: צט לא תחרוש בשורובחמוריחדיו :ישמפרשי מש\ם שהשור מלך * ואין באוישיעשה מלאכה עס חמור* ויש מפרשיס משוס צערא דחמור שהשור מעלרת גרה ונראה כאוכל ושניה' אינס נכוחים שהרי אר"':ל דלמרנו מגזורה שוה דשור שור משכת דהוא הדין לכל בהכר; היה ועיף ולא דבר הכתוך אלא בהוָּה* על כן נראֶה שנאסר מטעם שפירשתי למעלה שהרי הוא פועל פעילת מעשה אחר ע'י שני הפכים * נמצא שאין מעשיו סורים על האחדו* / והא רתנן אדם מותר לחרוש ולמשוך עס כולם :היינו משום עכורת כל הבהסות ע"י גרפת הארס לכן חשוב עבודת האדם מינם : ק כל בגר כלאים סצמר ופשתיס נאפר מטטס אחר * לפי שצמר ופשתים טחוברים יחריו מיוחרוס לעבודת שמים לבגדי כהנים:ח לְכן נאסריס להדיוטים כי אסור להשחמש כשרביט המלך לבר מתכלת עם חוטי פשחן לציצית .כי זהן נמי לצורך מצות גביה כעיןשפירשתי בפרשת צו בסיס"פ"ב * %2 4'"7 ועיר , ; 0 רל ]] = !! כל מ ! . - ' . יי . יא- - כִ'געל רבר אשר לא קרמו אתכם בלחס ובמיסואשר פתור ארם נהרי' לקללך ; שבר עלוך ארז כלעס בוב ה ג\אחרות ל: הני ב >כן עמוני' ומואב'" זרזו החייבי מותוח נתרחקו מ טופיאמזהורוסישנ? רכורוט כפירת רה ורירז : רז יו . צו ומזיעך לא תתן לרעביר למולך :קנלנו מפשוז רכינו ע ה'מפ ני מזרעו ולא כל זרעו ואס העבירכל רחמ5ני' ולכר רורהמלך ע'ה גזרעֶליהס כראיתא התם : כמו שאפרש בעז"ה הלאכש לחוקחרד היהשב שמרח ב במ ה:-ם--אן] בית שאול אבל זרע שר האבות ררכס להיורז אחר* ר"ל שהולר נולד מזכר ומנקבה להוריץ שמדת הרין 6 זַ משל נוכח כלבא עולי נבחא כלבתא פוקי ר'ל שהאשה קשה להתפייס * וכתיב בראשי' ב' ודרכק באשתו והיו לבשר 29 הז-ע ער פיף פל הדורות כרפי' בפרשת כראשית בסים' ח"י רחמנוח האיש יוחר מרחמנוחת האשה + וכן ארז'ל ררך |