Sefer Nitsaḥon

Page 95

‫תהלים‬ ‫צא‬ ‫באה בור הימנירז* כמו יסינך ה' תרעץ אויב שטורז‬ ‫כ ו שאי שיי \ך לומר יטין או שטא‬ ‫שט‬‫כלפי ‪ *-‬ץעמעלה וו‪/‬לפי הפ‬ ‫לזוהכותש האתמהורז לאכרהס כראשיח ‪0‬‬ ‫מגן לך וררך העולכם‬ ‫רשתאר הרו הצרה‬ ‫‪₪‬‬ ‫המגן‬ ‫בשמאל‬ ‫הרו‬ ‫הא‬ ‫וה‬ ‫ווצוי‬ ‫רצי‬ ‫המגן * וופירושו‬ ‫סייע לו על אווניו‬ ‫יסחי יככשו זרעו‬ ‫יויו‬ ‫‪\-‬‬ ‫י‬ ‫וו‬ ‫ות‬ ‫וו‬ ‫‪₪‬לכ‬ ‫‪%‬ציוז ר'' ‪,‬ל שמ‬ ‫ט‬ ‫עסך גרבות ביוס חילך‬ ‫שביום התחלת מלכות רור נאטר בלכתו אל צקלג נפלו עליו‬ ‫ונר‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גו‬ ‫זו‬ ‫שה‬ ‫מנ‬ ‫ו‬ ‫נ‪-‬‬ ‫‬‫בררן‬ ‫כרל‪- %‬‬ ‫גו ו ו‬ ‫ו‬ ‫ה‪-‬גרוי‬ ‫אר‬ ‫‪-‬‬ ‫ר‬ ‫‪-‬‬ ‫'‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.--‬‬ ‫רצ ך הזח‬ ‫‪,‬‬ ‫משחר‬ ‫לך‬ ‫‬‫‪-.‬‬ ‫'‪4‬ו‬ ‫יו ‪--‬‬ ‫אא ‪7‬עול‪ -‬ישו ‪ -‬אר ט ‪-‬‬ ‫קנ‬ ‫מו שוש רהה רדואה‬ ‫רחתר רז שו שחו‬ ‫‪,‬‬ ‫‬‫'‬ ‫]|‬ ‫ו‬ ‫י'ג קרש לי בל בכור פט‬ ‫ווש<ו‬ ‫‪'+‬ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫אדס הגוןשידוע לו רבר הש"י שיקיימה ‪ :‬ועוד הלא שמעתי‬ ‫שכתב להסתנוצרי נו'ן ביני לע''יום שול''בירי ס"ר א"ר‬ ‫אי"ן פ"לירי *‬ ‫ופירוש לא באתי להפוך התוררח אלא‬ ‫למלאותה והיאך מכטלים ומהפכים הנוצרים כמה מצורץ‬ ‫מהתורה כגוןטילה ושבת ואכילת חזיר ושרצים ורכוותכס‬ ‫רביס‪:‬‬ ‫רצר מממעמקים קראתיך וגו'* יחל ישראל אלה' *‬ ‫וגו' והוא ופיה את ישראל טכל עונותיו‪:‬‬ ‫מכאן‬ ‫תשובה על כל הפורענות והעונותרלעיל שהרי עתיר הש"י‬ ‫לכפר ל‪:‬ו‪-‬על כל עונותינו ‪:‬‬ ‫רצה אורךבכל לבינגר אלהים אזמרך ‪ :‬כאן יש‬ ‫' שס ר'בני בכורייושרצ‬ ‫חוש על הרהורי סינות שלא יאמרו למי יורת‬ ‫ותר * וג נאמר בישעיה ס''ו שארית כית ישראל העמוסוי‬ ‫חפרך ועל אמתך כי הגדלת על כל שסך אטרתך * ופשוטו‬ ‫שכ‬ ‫בי לם קרושים כבכורים ‪ :‬אלמא שהבכורים שבהס מקורשיט‬ ‫ולמי יזמר נגד אלוה ובפסוק שני נאמר ואודה את שסך על‬ ‫ר"ל שמתחלת לירתן בנית‬ ‫ס"ום לכן אכאר שתיהם י הנה ירוע שהשם המיוחר רמו‬ ‫מֶני בטן הנשואים מנירחס *‬ ‫לבן הוצרכתי להצול' ספניהאורבי' עעלוהס‪ :‬לך טל ילרותוך‬ ‫כך אסר הש'ילאכרהס לכל זאת אתה זוכה בשביל קרושת‬ ‫ילרותוך * שהרי‬ ‫זנוירס הת |חיל להכ ייר את בו ‪-‬ראו‪ :‬אתה‬ ‫הן לזיךעיולם ששונאם‬ ‫‪0-‬ו‪-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לקיומה ‪ +‬כיידוע שהש'י נחן התורה בהר סיני וראוי לכל‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שירן‬ ‫=‪400%‬‬ ‫י‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ד כוכר שת מלכי צרק שהסכים הש‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫שבירכו מלכי צרק‬ ‫נ' שסי‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫(‪2‬‬ ‫‪₪.‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ה‬ ‫‪1‬‬ ‫ו שו‬ ‫‪%‬‬ ‫רי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪''-‬ש‪--‬‬ ‫(א (?? \ רץ‬ ‫‪.'".‬‬ ‫שו‪-3‬‬ ‫> ו‬ ‫ו\ו‬ ‫מללכרי ‪,‬צר‬ ‫(?ר ף‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪--‬‬ ‫אב‬ ‫‪-‬‬ ‫י(וף‪9‬‬ ‫הורזרל‪.‬‬ ‫המו גוים ג‬ ‫‪9‬‬ ‫[תיך‬ ‫[‪2‬‬ ‫וע‬ ‫‪-‬‬ ‫\‪.‬‬ ‫מלר שץלם ו‬ ‫גו ער וי‪-‬ברכהו וואמר‬ ‫מדת הרחמי' * ואלהים רמזמרת הדין וכן אמר דוד נגד הי‬ ‫אומרך*‬ ‫אפי' תנהוג עמי במרת הרין חייב אנילשרת לך‬ ‫ולזמר לך ואורה את שמך ר"ל שס המיוחר הרומז רחמי‬ ‫וחסר על זה שייך הוראה שהיא לפניס משורת הדין וכן אמר‬ ‫דור על דרך זה בתהליס נ'ו באלהים אהלל רבר בה‪ /‬אהל‬ ‫דבר שר''לג?כ בכל מדה שאתה טורר לי הן כבמדת הרחסים‬ ‫ברוך אברס לאל על‬ ‫זהמזלרכים אשארשר אאתהו‪ :‬י יורןיוןגוב'גכולווי'ערבוסטסוםוף שה וכה את כדר לעומר‬ ‫משפטי ה' אמת צרקו יחדו* וכן אמרה התורה רברים |‬ ‫רצ‬ ‫בג ל בטיתה אוהראןמרבו הגוים‬ ‫איילעהינניא' אראליגהיהם* ע‬ ‫שחו בה?‪ :‬ו‬ ‫הרין הן במרת הרחמים * כי הגרלת ר"ל רהא הגדלרז] כי‬ ‫\‬ ‫אררה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬יי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יְ‬ ‫המזמור נאמר ער*‬ ‫שבישר‬ ‫ו על גאולח זרעו מסצרים ומיד פרעה ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫ן רואין * כו‬ ‫‪ .‬וקי‬ ‫ום בהם קללת רוד עיניס להם ולא יראווגוט'י עדכטוהם‬ ‫יהיו עושיהם ‪ :‬ואיסור פסיליהם פירשתי בפרשת ותרו בכי"‬ ‫עא‬ ‫הקש"ה לוְאהס יחציפו פניהפ לומר שהם עצמס ישראלים * א"כ‬ ‫‪ .‬אל בנ סאיככה עוכרים על ציווי הש''י בכל התורה שנא'‬‫י יראל ‪ :‬ועור‬ ‫היכן בניהס בית אהרן הירוע וכי‬ ‫שנשת‬ ‫יאסרו‬ ‫אהרן ונהבטלטהרתוורבהומי הנוצרי הישראלים ונתערב בירז‬ ‫התבטל ככלשר פי הלא זה דברי נואש כו התוררק לוא‬ ‫רשתי בפרשת ואתחנן בסימ'קכ"ה '‬ ‫ו‬ ‫כן ספורש על הכהונה שגאטר במרבר כ''ה והיתה לוולזרעו‬ ‫א‬ ‫‪0‬חררילו כרשיפתיכרהוושנות בנעולט ‪ +‬ויש מהם שאומרים שמישרא‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫\‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫"‬ ‫ל‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫קים ופירשו וישר‬ ‫מו שרי אל * וטעות ה‬ ‫וא שהרי אצל רשעים מצינו כתוב‬ ‫ל שנא‬ ‫מר ושעיי ט'ב מי נחן למשיסה יעקב וישרא‬ ‫בוזיס הל‬ ‫שמקו כתורחאן *ה' ו זכותיח?טבאתנהול לו עו'ל'א באבו בררכיו הלוך ול‬ ‫י' ח מזמור האזינה וגו'אף‬ ‫ז‬ ‫י כישראל י ובין כךוביןכך אם ישראל המה היה להס‬ ‫ייפ החורה ואפילו איגפ ישראום אס הם ישלרקייםומההיה‪ .‬להס‬ ‫הן במרת הרין אתללר על כל פנים * וכן הוא אומר שס ילט‬ ‫זאהבת את ה אלהיך בכל לבכך וגו' ער וכנל מארך * ודרשו‬ ‫רז''ל בכל מדה ומרהשהוא מודר לך תאהכהו הן בפדו‬ ‫הוא אחת פארבע לשונות אשרכי משתמש בו‬ ‫רל ראוי‬ ‫חורות רהא הגדלת על כל ר''ל על כל שאר השמות * שמך‬ ‫רוצה לומר שס הטיוהר ושס הפפיק הענין וע''כ קראוהו‬ ‫רזל שםהמפורש שהוא נכרל וטפורש מכל שאר שמורז‬ ‫הקרושים ומיוחר לו לברו וכל שאר השסות נאמרות עליו‬ ‫בשתוף‬ ‫ר'ל גאמרות ג"כ על אלקים אחרים ‪ :‬ואמר אטפרתך‬ ‫כלומר כך היחה אטרתךששמר המיוחר גרול על כל השמו"‬ ‫וכןכשאמר טרע"ה מה שפו וגוטר‬ ‫וגו"‬ ‫ער ה' אלהי אבותיכס‬ ‫ערזה שמי לעולסם הרי הניח שאר השמות והזכיר שס‬ ‫המיוחר לאמור עליו זח‬ ‫שמי‪ :‬ועיר רכתי‪:‬שמות ל'ג אני‬ ‫אעביר כל טובי על פניך וגו‪ * :‬ואע''פ שקאי על הי'ג מרות‬ ‫כלם הנדיל שס המיוחר והזכירו לברדו ום‪5‬ני שהשס‬ ‫‪0‬‬ ‫כולֶל החסר שייך כו הוראות‬ ‫המיוחר‬ ‫והפסוקים הסמוכים מוריכם‬ ‫תרח‬ ‫על יושר פירושי שנ' וורוך ה? כל סלכי ארץ כי שסעו אכרי‬ ‫פיך הרישהזכיר שס המיוחר שנית אצל ההוראה * כי שמעו‬ ‫אי פיך רוצה לופר אותפ אערו‪ :‬שהזכרתי לטעלה אשף‬ ‫כהס‬